מי שברך ליולדת ולתינוק/ת
לידה ומשיח בן דוד
דרך הולדת ילדים, זוכים האיש והאישה ולהביא נשמה טהורה שתפעל לגילוי שם הקב"ה בעולם, שכן האדם נברא בצלם אלוקים. מאמר חז"ל: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות מהגוף" קושר בין הורדת נשמות ישראל ובין ביאת המשיח.
עלייה לתורה
לאחר הולדתו של תינוק או תינוקת מתכבד האב בעלייה לתורה בשבת. כן נאמרת ברכה לבריאות האם והתינוק או התינוקת, והשורות הפותחות אותה הן:
"מִי שֶׁבּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת [וכאן מציינים את שם האם] וְאֶת בִּתָּהּ שֶׁנּוֹלְדָה לָהּ לְמַזָּל טוֹב, וְיִקָּרֵא שְׁמָהּ בְּיִשְׂרָאֵל [וכאן מציינים את שם התינוקת] [...]"
אם נולד בן, אומרים את אותן שתי שורות הפותחות את הברכה,אך לא מציינים את שם התינוק (שכן שמו של הבן הזכר מוכרז בטקס המילה), ומוסיפים:
"וְאֶת בְּנָהּ שֶׁנּוֹלַד לָהּ לְמַזָּל טוֹב, [...]. בִּשְׂכַר זֶה יִזְכּוּ אָבִיו וְאִמּוֹ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ [...]"
ברכת הגומל
בחלק מהקהילות היולדת אומרת את "בִּרְכַּת הגוֹמֵל" - בִּרכַּת הוֹדָיה שאדם מברך לאחר שניצל מסכנה - על כך שהלידה עברה בשלום. ואז עונה לה הקהל: "אָמֵן. מִי שֶׁגְּמָלֵךְ טוֹב, הוּא יִגְמְלֵךְ כָּל טוֹב, סֶלָה."
