See other templatesתשובות לשאלות רפואיות והלכתיות

בחירת שם לתינוק

האם השם יכול לגרום לילד להיות צדיק או רשע?

זה קצת דומה לשאלה האם הילד יהיה צדיק אם קיבל חינוך מתאים. אנחנו רואים באופן סטטיסטי שהחינוך משפיע שהרי רוב הילדים שקיבלו חינוך מתאים ממשיכים בדרך שחונכו, אבל בכל זאת יש יוצאים מן הכלל ובגבול חופש הבחירה הכל אפשרי. בצורה דומה השם משפיע, אבל אין זה הכרחי ששם של צדיק יהפוך את הילד לצדיק או ששם של רשע יהפוך את הילד לרשע. הגמרא מספרת (יומא פג:) על ר' מאיר, ר' יהודה ור' יוסי שהיו בדרך והתארחו בפונדק ששם בעל הבית הוא כידור. ר' יהודה ור' יוסי הפקידו ביד בעל הבית את הכסף שלהם לשמירה ואילו ר' מאיר שדייק בשמו שנאמר 'כי דור תהפכת המה' לא הפקיד בידיו את הכסף. אכן, ר' מאיר צדק ובעל הבית הכחיש שנתנו לו כסף ובסוף הצליחו איכשהו לחלץ את הכסף בעורמה. שאל ר' מאיר את חבריו למה לא דקדקתם בשמו והשיבו לו בשאלה למה לא אמרת לנו? השיב ר' מאיר אני חששתי אבל הוא לא מוחזק כרשע ולכן לא אמרתי לכם . מפה רואים שהשם משפיע אבל לא בהכרח, כי גם שם שלילי אפשר לנתב לחיובי על אף הקושי שבדבר. עניין זה מופיע במפורש במדרש: "לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע" (תנחומא האזינו ז').

האם שמות זה החלטה שרירותית של בני האדם?

בשפות אחרות ההחלטה לכנות שמות לאנשים, חפצים, בהמות וכו' היא נובעת מהסכמה. למשל, table באנגלית מכונה כך כי קבוצה של אנשים החליטו לכנות פלטה עם רגליים בשם זה. לעומת זאת, בשפת הקודש השם נובע ממהות החפץ ולא כתוצאה מהסכמה חברתית. ניתן כמה דוגמאות להמחשה:
שולחן – יעקב אבינו אומר לעשו 'מנחה היא שלוחה לאדני לעשו' (בראשית נ' יט'), כלומר לחפץ זה יש חשיבות בקירוב בין איש לרעהו או בין איש לקונו ולכן חז"ל השוו את השולחן למזבח שעליו מקריבים קורבנות ומקרבים בין ישראל לאביהם שבשמיים.
כלב – הייחודיות של הכלב היא בנאמנות לבעליו. כ-לב = כמו לב.
חסידה – עושה חסידות עם חברותיה במזונות.
וו – האות ו' משמשת לחיבור בין דברים. לכן מתלה מכונה "וו" כי הוא מחבר בין הבגד לקיר.
אדם – נוצר מן האדמה.
חפץ – בשפת הקודש חפץ זה רצון כמו שנאמר במגילת אסתר 'כל אשר המלך חפץ ביקרו'. לכן, אנחנו קוראים לכל מיני דברים חפצים כי הכל נברא ברצון הבורא יתברך.
רק נציין שהעברית המדוברת בימינו היא משובשת ולכן אם רוצים למצוא קשר מהותי בין המילה למשמעות יש לחפש במילים שמופיעות בתורה. בפרשת בראשית מופיע שהקב"ה הביא אל האדם את כל החיות והאדם ידע להתבונן פנימה ולקרוא להם בשמם האמיתי על פי המהות שלהם:
וַיָּבֵא אֶל־הָאָדָם לִרְאוֹת מַה־יִּקְרָא־לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: (בראשית ב' יט').
יוצא שיש שמות חסרי משמעות שניתנו כתוצאה מהסכמה חברתית של קבוצת אנשים ויש שמות בעלי משמעות פנימית המבטאת את כוחות הנפש של הדבר. אנחנו כמובן, רוצים להקנות לילד שלנו שם שמבטא כוחות נפש חיוביים

האם שינוי השם יכול להשפיע על העתיד?

בתורה מופיע שהשם יתברך הוסיף את האות "ה" לשמו של אברהם אבינו. בעבר היה אב-רם, כלומר אב לארם ומעתה יהיה אב המון גויים כלומר קיבל תפקיד חדש כלל עולמי. אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם: וְלֹא־יִקָּרֵא עוֹד אֶת־שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב־הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: (בראשית יז' ד'-ה'). עוד מופיע במדרש שאברם לא מוליד אבל אברהם כן מוליד. מאותו סיבה שונה גם שמה של שרה אמנו: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא־תִקְרָא אֶת־שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ: וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ: (בראשית יז' טו'-טז'). וכן מופיע בחז"ל:
"ואמר רבי יצחק: ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם, אלו הן: צדקה, צעקה, שינוי השם, ושינוי מעשה (ראש השנה טז:)".
חשוב לדעת, שהיום יש כל מיני אנשים שמתחזים למבינים בשמות וממהרים להחליף את השם של הלקוחות שלהם, אבל צריך לדעת שבהלכה אין עניין להחליף שם אלא במקום של סכנת נפשות (רמ"א יו"ד שלה' י') או במקרים שהוריו קראו לו על שם של רשע. על פי רוב שם האדם שקראו לו הוריו נעשה בהשגחת של הבורא יתברך וזה מקורו חיותו של האדם. שינוי השם עלול חס ושלום לפגוע בחיותו של האדם ולהסב לו נזק רב. לכן אין לעשות שינוי שם אלא במקרים חריגים ובהוראה של גדולי תלמידי חכמים שבדור.

האם כדאי להתייעץ לפני מתן שם לילד?

כעיקרון ההורים צריכים להחליט על השם של הילד. ראוי שההורים יתחשבו במנהג הקיים במשפחה או לפחות לפי סדר אחר המקובל על שניהם. למשל, אצל יוצאי עדות המזרח נהגו שהבן הראשון נקרא על שם אבי הבעל והשני על שם אבי האישה ויוצאי ארצות אשכנז נהגו להיפך. כמו כן, אצל יוצאי עדות המזרח נהגו לקרוא על שם סבא בחייו ואילו אצל יוצאי אשכנז לא נהגו לקרוא על שם הסבא כל עוד הוא בחיים. בכל אופן, יש להשתדל מאוד שהשם ינתן בהסכמת שני ההורים מתוך שמחה ואחווה. לפעמים יעוץ עם הסביבה הקרובה סבא, סבתא והדודה גורם לבעיות כי הם לא אוהבים את השם ואז ההורים נכנסים לאי נעימות.. במיוחד אם מדובר על שם ששניהם כבר הסכימו עליו. לפיכך, כל עוד ההורים בשלב ההתלבטות אפשר לשתף חברים ומשפחה ולקבל רעיונות לשמות אבל לאחר שההורים כבר הגיעו להסכמה ביניהם עדיף לשמור את השם בסוד עד אחרי הלידה בשעת נתינת השם. בפרט שהרבה פעמים קורה שההורים מחליטים לשנות את דעתם ולכן ההמלצה לשמור על דיסקרטיות ואם הסובבים מבקשים לדעת את השם אפשר לומר שהמנהג אצלם להחליט על השם רק אחרי הלידה. אם אחד מבני הזוג לא מרוצה מהשם יחפשו עוד ועוד עד שימצאו שם שמקובל על שניהם, ואם עדיין אין הסכמה אפשר לתת לרב כמה שמות והוא יכריע. על אף שאמרנו שההורים בוחרים את השם, אם מדובר בשם יוצא דופן או יש חשש כלשהו שיש בעיה בשם, הכי טוב לשאול רב הבקיא בנושא השמות.
מספרים על אחד מחסידי האדמו"ר מגור ה"בית ישראל", שביקש מרבו שיקבע הוא את השם לרך הנולד. השיב לו האדמו"ר בתמיהה וחיוך: "גם את מעט רוח הקודש שיש לך את רוצה לתת לי?!.

כמה כללים ועצות לפני מתן שם

א. רצוי שם שיכיל לפחות 3 אותיות שלא למעט בצינורות השפע לילד. יוצא דופן, אם קורא בשמות של גדולי ישראל כגון: גד ודן.
ב. לקרוא לילד על שם של צדיק, ואז בעזרת השם ימשכו על הילד אורות מעולם העליון ויסייעו בידו להיות צדיק. אם מדובר בשם של צדיק ורשע יכוונו שהם קוראים על השם הצדיק.
ג. אם ההורים רוצים לחדש שם, ראוי שיחפשו שם שמבטא הודאה והזכרת חסדי ה', כן כתב 'הפלא יועץ'.
ד. אם כבר נקרא בשם לועזי עדיף שיוסף גם שם עברי ויהיה נקרא בשניהם.
ה. בשום פנים לא לקרוא על שם אדם שנפטר בגיל צעיר ממחלה או תאונה וכדומה. אם יש לחצים משפחתיים להנציח את הנפטר, אפשר לקרוא לילד בשני שמות כאשר אחד השמות הוא השם של הנפטר. ונהגו במקרה כזה להוסיף שם שמבטא חיים, כגון: חיים-משה, יעקב-חי וכו', ומנהג ישר הוא.
אם נראה שישתמשו רק בשם אחד עדיף לשים את שם הנפטר כשם השני. אפשרות נוספת היא לקרוא בשם דומה לשם של הנפטר.
ו. בשום אופן לא יקראו על שם של אדם רשע. באם יש לחציים משפחתיים אפשר לקרוא בשני שמות או בשם דומה כדלעיל. אם קיים חשש לכעס ומחלוקת במשפחה אפשר לקרוא באותו שם ויכוונו בדעת כי הוא נקרא על צדיקי ישראל שנקראו בשם זה. למשל, אם שמו יעקב ניתן לכוון שקוראים על שם יעקב אבינו וכדומה.
ז. לא מומלץ לקרוא על שם אדם שהיו לו הרבה צרות ובעיות בחיים שלו או שלא היו לו ילדים. גם פה אפשר לקרוא בשני שמות, שם דומה או כוונה לשם של צדיק.
ח. לא לקרוא לבנים בשם של בת וההפך כי זה יכול לגרום היפוך בצינורות השפע. אם כבר קראו בת בשם של בן כמו שיר ויש לה בעיות פוריות או מתנהגת בעזות ניתן להוסיף לשמה את האות "ה" (שירה) ובכך להפוך את השם לנקבי.
ט. רצוי לא לקצר או לעוות את השם שניתן על ידי ההורים (אברהם-אבי, יעקב-קובי, אליהו-אלי, ישראל-שרוליק וכו') כי עצם קריאת השם לילד מהוה חיבור אותו אדם לצינורות השפע של אותן אותיות, וכאשר משתמשים בשם זה בדיבור וקוראים לו בו, מפעילים את פעולת אותן צינורות ומורידים לו שפע מהם. לצערנו, בימינו נוהגים לקצר להרבה אנשים את השמות שלהם ולכן מומלץ שלפחות בני המשפחה ישתדלו לקרוא לו לפחות פעם ביום בשמו האמיתי. לעניות דעתי בימינו עדיף לא לקרוא לילד בשני שמות, אלא אם כן יש צורך בדבר (מניעת מחלוקת) או שמתכוונים להקפיד להשתמש בשני השמות. על אף האמור כאשר לבן ולסבא יש שם זהה והאבא רוצה לקרוא לבנו הוא צריך לקצר את השם משום האיסור לקרוא לאבא בשמו (ועיין עוד הלכות כיבוד אב ואם יו"ד רמ').
י. לא לקרוא בשם שיבייש את הילד לכשיגדל. לעיתים ההורים רוצים לקרוא בשם שקיים במשפחה אצל הסבא והסבתא והשם לכשעצמו הוא תרגום משפת הקודש לערבית או ליידיש והוא שם חיובי – אף על פי כן, תמיד יש לתת את הדעת האם הילד יהיה שמח בשם שלו לכשיגדל.
מסופר על מרן הרב עובדיה זצ"ל שאב טרי רצה שהרב עצמו יתן את השם לילדה. כשהרב שמע שמדובר בשם של דג שלא מקובל בימינו הוא ניסה לשכנע את האבא לתת שם אחר אלא שהאבא אמר שאצלם בעדה זה שם מקובל. אף על פי כן, הרב לא ויתר ולחץ על האבא עד שבלית ברירה נאלץ האב להסכים לשם שרה. לאחר התפילה האבא היה ממורמר כי הרב לחץ עליו לתת שם שהוא לא רצה, אז הרב אמר לו לכשתגדל הילדה תשאל אותה איזה שם היא מעדיפה ואל תשכח להגיד לה שאני הצלתי אותה..
יא. עדיף לא לקרוא בשמות המכילים את שמו של הקב"ה אלא אם כן הם מופיעים בתנ"ך (עמנואל, מישאל וכו'). כמו כן עדיף לא לקרוא בשמות של מלאכים אלא אם כן הם שמות מקובלים בעם ישראל (מיכאל, רפאל וכו').

מתי ואיפה נותנים שם לילד?

לבן נוהגים לתת שם בברית המילה. במידה והתינוק לא כשיר למילה (כגון שנולד פג) יש לתת לו שם לאחר חודש ימים ובינתיים יקראו לו 'הבן של פלונית'. לבת נוהגים לתת שם בעליה לתורה של האב (ימי שני, חמישי, וכו') שאז יש פירסום לדבר. גם במקרה של בת יש לתת את השם עד חודש ימים.

הורי קראו לי בשם עם קונוטציה שלילית האם אני יכול לשנות את שמי?

יש שמות טובים של צדיקים ויש הרבה שמות שרצוי לא לקרוא לילד בשמם אבל בדיעבד לא משנים אותם אלא אם כן יש הרבה צרות או מחלה קשה. גם במקרים שכן צריך לשנות את השם, על פי רוב מוסיפים שם ולא עוקרים לגמרי את השם הראשון. היות ולשינוי שם יכולה להיות השפעה גדולה על חייכם בוודאי שראוי להתייעץ ברב הבקיא בשמות ולא להחליט על זה בעצמכם.

"הוא יברך את האשה היולדת"

מילים לאם

באמצעות הלידה, זוכים האיש והאישה ולהביא נשמה טהורה שתפעל לגילוי שם הקב"ה בעולם, שכן האדם נברא בצלם אלוקים. מאמר חז"ל: "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות מהגוף" מקשר בין הורדת נשמות ישראל ובין ביאת המשיח.

להמשך קריאה...



לקבלת מידע וייעוץ

שם מלא:
דואר אלקטרוני:
טלפון:

ד"ר יוסף שמש, מוהל מוסמך, מס' רישיון: 0235
לשאלות ייעוץ ובירורים נא לפנות לטל': 054-6482776

ד"ר יוסף שמש - www.milah-tova.com © כל הזכויות שמורות

Joomla templates by Joomlashine